בשעה טובה ומוצלחת ואחרי הרבה עבודה קשה
מורג יועצים גאה להציג: "הנהג המקצועי בישראל"
ניתן להשיג את הספר בסטימצקי
ועדת וינוגרד
הגוף האמון כיום על חקירת נושא הטיפול בעורף הינו מבקר המדינה.
וועדת וינוגרד התייחסה להיבט זה בפתיחת דו"ח הביניים אותו פרסמה: נושא התנהלות הטיפול בעורף ומוכנות העורף לקראת איום הרקטות מלבנון כולל את התנהלות כל הגופים הממשלתיים, הצבאיים והאזרחיים במתן תשובות לאוכלוסיה בעורף, במהלך הלחימה והתקפות הרקטות על העורף. בכפוף להחלטת הממשלה למינוי הוועדה, נתקבלה החלטה נוספת שעניינה: "בדיקת טיפול בעורף בעת המערכה בצפון, ומוכנות העורף לקראת האיום מלבנון, על ידי מבקר המדינה".
בהחלטה זו נאמר כי הממשלה רשמה לפניה את הודעת המבקר – "כי משרדו בודק באופן יסודי את היערכות והכנות משרדי הממשלה, השלטון המקומי וגופים רלוונטיים נוספים בתקופת המלחמה, את הטיפול בעורף ואת חלוקת הסמכויות והאחריות בין הגופים השונים והתיאום ביניהם,בהתאם לחקיקה הקיימת והחלטות הממשלה… וכן את בדיקת מוקדי החירום, פינוי תושבים, אספקה,מיקלוט ועוד."
ואכן, התייחסותנו לנושא העורף במישור זה, המצוי בבדיקת מבקר המדינה, תהיה מצומצמת.
לאור זאת, הוועדה התרכזה בחקירת תפקוד פיקוד העורף ותחום ההסברה ועסקה מעט מאוד בנושא הטיפול ומוכנות העורף האזרחי. אולם, על אף צמצום זה, התייחסה הוועדה למספר נקודות מהותיות העולות מהעדויות שהובאו בפניה. להלן עיקרי ההתייחסויות אליהן כיוונה הוועדה:
לראשונה במלחמות ישראל- מלחמה שישראל היתה מעורבת בה, הסתיימה בלי שישראל ניצחה בה בבירור מבחינה צבאית. בקושי ומאוחר העבירה ישראל את המלחמה לשטח האויב: ירי הרקטות על העורף נמשך כל המלחמה, עד הרגע האחרון ממש, והופסק רק בשל הפסקת האש. מרקם החיים באזור שהיה תחת איום הרקטות שובש באופן רציני, ומספר גדול של תושבים- כולל מספר קטן אך משמעותי של אנשי הרשויות המקומיות שתפקידם היה לעמוד בפרץ – עזבו את בתיהם. ארגון סמי-צבאי בן אלפי לוחמים הצליח לעמוד במשך שבועות ארוכים בפני הצבא החזק ביותר במזרח התיכון. קשה להגזים בהשלכות מרחיקות הלכת של תוצאה זו בעינינו אנו, כמו גם בעיני אויבינו, שכנינו וידידינו באזור ובעולם.
העורף היה מעורב על כורחו במערכה. אמנם צפון הגליל ידע ירי של קטיושות גם בעבר, אך זו הייתה המערכה הראשונה שבה היה העורף הצפוני תחת מתקפה, שלא ידע כמותה עד אז, של רקטות, ארוכות טווח וקצרות טווח, בכל שלושים ושלושה ימי הלחימה, עד הפסקת האש. עובדות אלה הן בעלות משמעות עצומה הן לגבי תכנון המערכה, הן לגבי הערכת תוצאותיה והן לגבי הצורך הדחוף בבחינה ביקורתית ובתיקון.
הכשלים והמחדלים שנחשפו בנקודות אלה חמורים ומדאיגים לא פחות מליקויי קבלת ההחלטות הקשורות ליציאה למערכה. חסרים עמוקים וקשים ברמת המוכנות של תכניות מבצעיות ושל תרגול מתאים, חסרים ברמת ההצטיידות והמיגון של חיילים ושל עורף אזרחי, והיעדרם של דיון ציבורי,קבלת החלטות מושכלת ומעקב אחראי עליה, הם בלב הכשלים שהתגלו במלחמת לבנון. אלה הם מאפיינים מתמשכים של המדינה והחברה.
צה"ל הדגיש, גם בתוכו וגם לדרג המדיני, שהידרדרות לקראת מערכה עתידית היא כמעט בלתי נמנעת. למרות זאת, המציאות שהתגלתה במוכנות הצבא והעורף בצפון מגלה חסרים חמורים בכל הרמות.
ראש המוסד הסכים שתגובת חזבאללה תהיה קשורה קשר הדוק באופן שבו הוא יתפוס את הפגיעה בו: "אם הם יחושו שטווח הפגיעה הוא גדול, או אינטרסים לבנוניים או אינטרסים חיוניים של חזבאללה ייפגעו, צריך לצאת מנקודת הנחה, שחזבאללה יגיב אל מול העורף הישראלי."
ראש הממשלה על פתיחת המערכה בלבנון, על עניין התקיפות הצפויות בעורף: "כולם אמרו שצריך פעולה חריפה, כולם ידעו שהפעולה החריפה הזאת תוליד תגובה קשה מאד שתפגע בעורף שלנו ותחייב אותנו לפעולות. כולם ידעו את זה…"
מבחינת ראש הממשלה, נראה כי ב 12- ליולי הוא לא ידע שמכלול הצעדים הצבאיים עליהם הוחלט, לא יוכל להביא להחלשה מספקת של חיזבאללה, וכי הוא לא העריך נכונה את המשמעות של יכולות הירי הרקטי על העורף.
ליקוי מיוחד אנחנו מוצאים בהתייחסותו של ראש הממשלה לסוגית העורף. מלכתחילה, ראש הממשלה הבין היטב כי העורף בצפון יהיה חשוף לירי רקטות בשל הפעולה המתוכננת, ואף דאג לכך כי השרים יבינו נתון זה היטב. בהתייעצויות השמיעו אנשי דרג מקצועי ומדיני הערות כי ראוי לשפר את מוכנות העורף לפני הפעולה. למרות זאת, ראש הממשלה לא נערך להיטיב ככל האפשר את המיגון של העורף, ולנקוט אמצעים אחרים להקל על העורף לפני המערכה או בשלביה הראשונים. מרכזית יותר היא העובדה כי בשלב זה, וגם בהמשך, ראש הממשלה לא הקנה משקל רב למשמעות של היות העורף חשוף לירי ממושך. הוא חשב על המצב במונחים של סכנה לאובדן חיים, העלה זיכרונות מימי הפיגועים בירושלים, ולא הבין את ההבדל בין סוג כזה של איום - שיש לו כללים משלו - לבין איום רקטי, שלא היו כמעט דרכים להתגונן מפניו פרט לשהייה מתמשכת במקומות מוגנים, או עזיבת השטחים המותקפים. הוא אף לא נערך - גם מחשבתית - לעובדה כי תהיה עזיבה כה מסיבית של תושבים מן הצפון עד כדי שיתוק.
