מדינת ישראל ניצבת זה כמה שנים מול אתגר קשה, גם אם לפעמים נסתר, של מחסור בנהגים מקצועיים בשני מגזרים עיקריים- רכב ציבורי ורכב כבד. המקצוע שמוביל את המשק קדימה שרוי במשבר.
כמה עמוק השבר?
על פי נתוני משרד הכלכלה, בכל שנה פורשים כ- 2,000 נהג רכב כבד ורכב ציבורי - ומצטרפים כ- 850 חדשים בלבד.
כך, מדי שנה נוצר מחסור של יותר מ- 1,000 נהגים, כשכבר כיום חסרים למשק כ- 5,000 נהגי רכב כבד. מחסור זה מוביל, על פי כל נתוני משרד הכלכלה, להפסד כלכלי גדול עקב ניצול לא יעיל של ציוד.
בנוסף, שינוע המטענים מהנמלים מתעכב, שעות עגינת האוניות מתארכות, וההשקעה באחסון גדלה. כתוצאה מכך, העלויות של כלל המוצרים תופחות, ונוסף עוד נדבך כואב ליוקר המחיה.
ואולם הבעיה הקשה ביותר של מחסור בנהגים עולה לנו לא רק כסף - אלא גם בחיי אדם.
התוצאה של מחסור קשה זה היא שעטת עבודה ארוכות במיוחד של נהגי המשאיות . מעסיקים רבים אינם מקפידים על חוק שעות העבודה ומנוחה, עקב כך ישנם נהגי רכב כבד שנוהגים ברציפות במשך 14,16 ואף 18 שעות.
למרות מספרם הנמוך , כלי רכב כבדים מעורבים הרבה יותר בתאונות דרכים. על פי נתוני עמותת אור ירוק, ב- 2014 התרחשו ברחבי הארץ 85 תאונות דרכים קטלניות שבהן הייתה מעורבת משאית. המשמעות היא שמתוך כלל התאונות הקטלניות שהתרחשו בישראל
ב- 2014 כ- 30% היו מעורבות משאיות.
הבעיה לא מסתכמת רק בנהגי משאיות, חברות התחבורה הציבורית משוועות לנהגים מיומנים ומקצועיים. אלה יוכלו לשפר את רמת השירות של התחבורה הציבורית עבור כולנו, בהגברת התדירות של קווים ובתפעול של קווים נוספים.
חוסר ההסדרה של ענף הנהיגה המקצועית הוביל בשנה האחרונה גם לסכסוכי עבודה מרים בחברות התחבורה הציבוריות, שהובילו לפגיעה בנוסעים ובמשק.
בנוסף לנהגים מקצועיים יש תפקיד מהותי במשק לשעת חרום (מל"ח).
זמינות הנהגים המקצועיים בעתות מל"ח נחוצה בהיבטים של אספקת דלק, הובלת מצרכים, ציוד ופרישת כוחות.
על פי דוח מבקר המדינה, משרדי ההובלה האזרחיים - שנהפכים למפעל חיוני בעת הפעלת מל"ח - סובלים ממחסור חמור בנהגים זמינים, במיוחד בעת חרום.
לשחיקה במעמדם של הנהגים בישראל יש גורמים רבים. הם ניתנים לטיפול , אך רק באופן מרוכז. במשרד התחבורה מודעים לסוגיה הבוערת וכבר החלו בהליך הסדרה ופתרון - כולל הגדרת הנהיגה כמקצוע, כמקובל בעולם.
בעולם המערבי מקצוע הנהג המקצועי כבר ממוסד ובמדינות רבות הוכנה תשתית הכשרה ברמה הלאומית. יש פרמטרים ברורים לגבי אופיו והגדרתו של הנהג המקצועי וקונסנזוס נרחב לגבי נחיצות בהכשרה מסודרת של נהגים ולגבי תפקידו המרכזי של הנהג בחיי הציבור בהבטים של בטיחות בדרכים ושירות אפקטיבי.
במדינות שהשכילו להגדיר את הנהיגה כמקצוע כבר ניכר שיפור עצום בהספק וברווח, על ידי הגדרת תפוקות, איכות ביצוע, לוחו זמנים, יעדים מפורטים והכנסת טכנולוגיות מתקדמות.
עלינו ללמוד במהירות מהניסיון העולמי, מכיוון שישראל נמצאת בשעת חירום של ממש. קידום מקצוע הנהג בישראל הוא משימה לאומית. האצת הגדרת מקצוע הנהג, בהובלת משרד התחבורה ובשיתוף משרד הכלכלה היא הכרח שבסופו של דבר יתרום משמעויתית לפעילות המשקית ברמה המיידית - ויביא לחיסכון בחיי אדם.
